מבוא

טיעונים בער סמכותם של חברים מן השורה בקהילה שנבחרו על ידי עמיתיהם ליטול אחריות על ענייני הקהל אינם מופיעים כלל בתורה , ונודע להם מקום שולי בלבד בתלמוד ( כגון המובאות הקצרות הפותחות פרק זה . ( הזקנים המקראיים מילאו תפקיד דומה לזה , אבל גבולותיו המדויקים של התפקיד אינם מנוסחים אף פעם , והם אף אינם נדונים במקרא עצמו . איננו יודעים כיצד נבחרו הזקנים , מה בדיוק הם עשו או לאלו סמכויות טענו . הם אינם בין המנהיגים הפוליטיים המוכרים בטקסטים ה'חוקתיים' של המקרא או של התלמוד - שם מנהיגות טעונה כפי הנראה הצדקה דתית . מלכים נבחרים על ידי האל וממונים על ידי הנביאים , או שהם צאצאיהם הזכרים של אנשים שנבחרו ומונו בדרך זו . הכהונה עוברת בירושה בתוך משפחה שנבחרה על ידי האל . נביאים נענים לקריאה אלוהית . מינוי שופטים ושוטרים הוא במצוות האל . חכמים ורבנים מתמסרים ללימוד כתבי הקודש ושואבים את סמכותם מידיעתם את דבר האל . איזה תפקיד יכול להיות , אם כך , למנהיגים 'אזרחיים' בקהילה דתית כמו עם ישראל ? ובכל זאת , ה'קהל' של ימי הביניים נשלט קודם כל על ידי מנהיגות של נבחרים , , 'ברורים'ה ' טובי , 'העיר שסמכותם באה ...  To the book