sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
הטקסטים שלהלן מתמקדים בקבוצה מיוחדת מתוך המחלוקות הרבות שבין בית שמאי לבית הלל . בכל אחד מן המקרים הללו , עמדותיו של אחר מן הבתים גוררות אישורם של נישואין שהם על פי הבית האחר אסורים באיסור חמור , ושהצאצאים הנולדים מהם הם ממזרים ופסולי חיתון . אם נניח ששיטות חלוקות אלו התממשו הלכה למעשה , היה הדבר מחייב , לכאורה , את המשתייכים לכל אחר מן הבתים להמנע מלהנשא למשתייכים לבית האחר , ובכך היה נוצר קרע שאינו מתאחה . הרקע המשפטי למקרה הראשון הוא חוק הייבום : אם אדם מת 'וזרע אין , 'לו על אחיו לשאת לייבם' ) ( ' את האלמנה ( דברים כה , ה-י . ( העניין המסוים שלפנינו הוא מקרה שבו חובת הייבום פוקעת משום שהנישואין אסורים ( לדוגמה , האח החי כבר נשוי לאחותה של האלמנה . ( אבל מה קורה אם למנוח היתה אישה נוספת ? לפי בית שמאי , חובת הייבום חלה כלפי האלמנה השנייה ( ;( 'צרה'ה לפי בית הלל , זיקת הייבום פוקעת לחלוטין , ונותר בעינו האיסור הכללי על אישה להנשא לאחי בעלה . התחשבות תוך מחלוקת - א . 14 משנה , יבמות א , ד בית שמאי מתירין הצרות לאחים , ובית הלל אוסרים ... ... אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין ... לא נמנע...  To the book
מכון שלום הרטמן

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help