מעבר לנבואה

שקיעתה של הנבואה . 4 תוספתא , סוטה יג , ג-ד פרק זה של התוספתא הוא חלק מתיאור של סדרת אסונות הקשורים בהררדרות שהוליכה לחורבן בית שני . אחד החשובים ביניהם הוא קץ ההשראה הנבואית . כל שנותר הוא הדים - בנות קול , ועדויות על יחידים בדורם שהיו ראויים לנבואה , או שאולי אמנם זכו בה ממש לפני מותם . ג . משמתו נביאים האחרונים - חגי זכריה ומלאכי - פסקה רוח הקודש מישראל , ואף על פי כן היו משמיעין להן [ מן השמים ] על [ ידי ] בת קול . מעשה שנתכנסו חכמים לעליית בית גוריה ביריחו ויצתה בת קול ואמרה להן : "יש כאן אדם ביניכם שראוי לרוח הקודש , אלא שאין דורו זכ [ א ] יי לכך . " נתנו עיניהם בהלל הזקן . וכשמת אמרו עליו [ בהספדו : [ "הא עניו , הא חסיד , תלמידו של עזרא . " ד . שוב פעם אחת היו יושבין ביבנה ושמעו בת קול אומרת : "יש כאן אדם שראוי לרוח הקודש , אלא שאין הדור . "זכיי ונתנו עיניהם בשמואל הקטן . בשעת מיתתו מה היו אומרים : "הא עניו , הא חסיד , תלמידו של הלל הזקן . " אף הוא אומר בשעת מיתתו . "שמעון וישמעאל - לקטלא = ] יומתו , [ ושאר חברוהי = ] חבריהם ] - לחרבא = ] לחרב , [ ושאר עמא = ] העם ] - לביזה , וע...  To the book