|
|
יש נטייה רווחת לראות את השאיפה למשמעות רוחנית כמצויה בתחומו המובהק של ' היחיד הנכסף אל , 'האחד תחומו של איש האמונה הבודד . אך יסודותיה המקראיים של המסורת היהודית מצביעים על תפיסה אחרת , שבה מרכז החיים הרוחניים הוא העדה . המסגרת לברית עם האלוהים היא העלילה הקולקטיבית , סיפורו של עם אשר חירותו וכבודו נשללו במשך דורות ואשר נפדה משעבודו והובא בברית עם האל . רק מתוך השתתפות בגאולה הקולקטיבית ממצרים עשוי היחיד לתפוס את משמעותם של חיים המיוסדים על ההתגלות בסיני . ההיסטוריה והזכרון הקולקטיבי הם היבטים חיוניים של המסורת המקראית . הברית מתממשת דבר יום ביומו בדפוסיה המוסריים , הפולחניים והפוליטיים של העדה . כאשר אבד עם ישראל את רבונותו וגלה מארצו , לא נגזר בכך קיצה של עדה זו . היהדות הרבנית פיתחה אורח חיים מקיף אשר בו - במסגרת של הלכות מפורשות ומפורטות - הוסיפה להתקיים המגמה הקולקטיבית של חיי הרוח היהודיים . התפילה נוסחה בלשון רבים ; לחטיבות מרכזיות של עבודת ה' נדרש מניין של עשרה ; השבת והמועדים נחגגו במשולב במישור המשפחתי ובמישור הקהילתי . הקהל היה מושבם של חיי העדה והתווה את תבניתם . בתגובה לנט...
To the book |
|
|