פרק עשרים ואחד על הדה־מיתולוגיזציה של הדת

דיואי והתיאולוגים החדשים הקריאה בספרו של ג'ון דיואי , A Common Faith ) 1934 ראו דיואי , אמונה ) מבהירה עד כמה "התיאולוגיה החדשה" של אמצע המאה העשרים נראית כאילו יצאה הישר ממחשבתו של ריואי . תחושה זו נוגעת במיוחד ל"רסנטימנט" של התיאולוגיה החדשה נגד האל העל טבעי של הדת המסורתית , הנחשב בצדק או שלא בצדק למכשול בדרכו של האדם לבגרות הרוחנית וכאבן נגף כדרכו להתמודד עם בעיות העולם האמיתי . אך בעוד האמונה , שעברה דה מיתולוגיזציה , המשותפת לדיואי ולתיאולוגים החדשים , נראית ( בעיני פוזיטיביסטים ותיאיסטים כאחד ) כלא יותר מאשר אתיאיזם מוסווה קלות , התיאולוגים החדשים ודיואי עדיין רואים ב"דתי" רכיב ממשי וחיובי בניסיון האנושי . ההבדל בין דיואי לבין תומכי הדה מיתולוגיזציה של ימינו הוא לרוב סגנוני ולא תוכני . בעוד דיואי ביצע את המעבר מדת מסורתית לאמונה הומניסטית בקרירות פילוסופית , נראה כי התיאולוגים החדשים מפיקים הנאה רגשית מרציחת אלוהים האב כדי לאשר את עצמיותם . בעוד שאלה ואלה אופטימיסטים בנוגע למצב האנושי , לעתים קרובות התיאולוגים החדשים אחוזים בהתלהבות אסכטולוגית , שעשויה להיות ביטוי של הקלה על "שח...  To the book