פרק חמישה עשר שמחה בליטורגיה

לפי שמות יט , ד-ט , אלוהים אינו מורה לבני ישראל להתכונן למעמד ההתגלות בהר סיני כל עוד אינם מקבלים את הצעתו לעשותם לעם קדוש . על כן , נכונות ישראל להיכנס בברית היא כמעט דרישה מוקדמת להתגלות האלוהית . הרקע הרצוני לברית מודגש ביתר בהירות על ידי המכילתא . בניסוח המחודש של הצעת אלוהים ( שמות יט , ד-ו , ( הפצרות משה ( שמות כד , ג ) ותגובת העם ( שמות יז , ח , ( המדרש מתאר את הדחיפות שבה אלוהים ומשה מנסים לחלץ תגובה חיובית מהעם . בתחילה אלוהים מעודד את העם להתגבר על הקשיים הכרוכים בקבלת התורה . על כן , לפי הפסוק : "אם שמוע תשמעו בקלי ו [ ... והייתם לי סגלה" ( שמות יט , ה , ( המדרש מציע את הניסוח המחודש : "ועתה קבלו עליכם , שכל התחלות . "קשות אלוהים ממשיך את דבריו בטון מאיים יותר : '" ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה" ( שמות כד , ג ) - אם מקבלים אתם עליכם עונשים בשמחה , הרי אתם מקבלים שכר , ואם לאו הרי אתם מקבלים פורענות , וקבלו עליהן עונשין . "בשמחה לשון אחר , אתם תקבלו את התורה אם תרצו או לא תרצו - בשמחה או בכפייה . אם תקבלו אותה מבחירה ובאחריות , תתוגמלו על בחירתכם ; אם לא , תיענשו על עיקשותכ...  To the book