קויפמן , השל וספייזר אם שלוש המידות עצמה , אהבה וצדק הן שלושת הצירים שהניסיון האנושי סובב עליהם , ואם המקרא מתאר את המצב האנושי על כל היבטיו , כי אז כל אחד משלושת החוקרים היהודים מן המאה העשרים - יחזקאל קויפמן , אברהם י' השל ואפרים א' ספייזר - תפס בשיטתו היבט אחד מן השלם האורגני שהוא המקרא , וסייע בהארת היבט זה . מאמציהם אינם מנוגדים אלא משלימים זה את זה . קויפמן חושף לכל עומקו את המימד של העצמה האלוהית . אם הדת האלילית הייתה כרוכה בהכפפת האלוהות לעריצות הכוחות העל אלוהיים העיוורים , המהפכה שהביאה החשיבה המקראית הייתה שחרור האלוהות מעריצות זו והאישור האינטואיטיבי של רצון מוחלט ( במילותיו של קויפמן , ( החופשי מכל מגבלות כשפים וטבע . במחשבתו של קויפמן , הדבר המהותי אינו הביטוי החיובי של רצון זה אלא השחרור מן הכפייה הקוסמית . התרגום החיובי של הרצון האלוהי לכדי מוסדות הנבואה והבחירה , הייחודיים לישראל , הם תולדת המקריות ההיסטורית ואינם חשובים באמת עבור פרשנות אמיתית ( מטאפיסית ועל כן אוניברסליסטית ) של דת המקרא . קויפמן אינו שואל מדוע האל המקראי צודק , שכן גם אלים אחרים היו צודקים ; והוא א...
To the book