פרק ראשון | מדוע שחיתות אינה נושא מהותי על סדר היום הציבורי?

לאיה אין במה להאשים את עצמה . פקפוקים זרים לדידו של הפנתר השחור . דג הפירנהה אינו מטיל ספק בצדקת מעשיו . האפעה משבח את עצמו בלי הסתייגויות ; לא קיים תן בעל ביקורת עצמית . הארבה , התנין , השערונית , וזבוב הסוסים חיים את חייהם ושמחים בהם ; לבו של לויתן האורקה שוקל מאה קילו אך מבחינה אחרת הוא קל ; אין דבר חייתי ממצפון נקי על הכוכב השלישי במערכת השמש ' בשבח הגינוי , 'העצמי ויסלבה שימבורסקה התשובה לשאלה המתנוססת בראש פרק זה מורכבת ממספר סיבות השזורות זו בזו . הראשונה מקורה בשימוש שנעשה במונח 'שחיתות פוליטית' בתקשורת . בשונה מתחילת שנות התשעים , ובהמשך בשנות האלפיים , שוב לא ניכר לחץ ציבורי לשינוי משמעותי של המערכת הפוליטית . מרבית התנועות שפעלו בעבר פועלות גם היום , אבל הוקמו רק מעט ארגונים חדשים . הרושם המתקבל בעשור הראשון של שנות האלפיים הוא כי הציבור שוב אינו מגלה עניין של ממש בנושא , וזאת כאשר כלל האזרחים יוצאים נפגעים מניצול בלתי הוגן של משאבי הכלל לטובת בעלי אינטרסים , ונדם קולה של המחאה הקולנית שנשמעה בעשור הקודם . נראה כי במהלך השנים נעשה שימוש רב מדי , ולעתים בלתי ממוקד , במושג 'שח...  To the book