בפרק ח של ספר שמואל א מתריעים זקני העם מפני גילו המופלג של הנביא ומפני מעשיהם המושחתים של יורשיו ומבקשים : "עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל . "הגויים תשובת האלוהים מלמדת על יחסו השלילי לדרישת העם להמליך עליהם מלך ומשווה אותה לעבודת אלילים . "ככל המעשים אשר עשו מיום העלותי אותם ממצרים ועד היום הזה , ויעזבוני ויעבדו אלוהים . "אחרים עם זאת , חרף עלבונו האישי של שמואל מעצם הרעיון של המלכת מלך , כופה עליו האלוהים להיענות לדרישה זו . "שמע בקול העם לכל אשר יאמרו , "אליך מורה האלוהים ומצווה למעשה על שמואל להיענות לרצונו של העם ולא להתעלם מבקשותיו . גם בסיום דבריו מצווה שוב האלוהים "ועתה שמע . "בקולם פרשנויות שונות יש לפרשה זו , כאשר אחת מהן מדגישה את כוחו העצום של העם . ייתכן שהעם שוגה בהחלטתו , ומן הסתם פועל באופן אמוציונלי . בין אם הציבור מבין את אשר הוא עושה ובין אם לאו - ועל כך קיים ויכוח במקורות - החלטתו של האל הינה בניגוד לרצונו של שמואל . למרות תפישתו והתנגדותו מורה לו האל להטות אוזן לרחשי לבו ורצונותיו של העם . יותר מכך , הוא מורה לו באופן חד משמעי לבצע את רצון העם , גם אם הדבר עומד בניגוד...
To the book