על ביקורת המבקר

אחד הפירושים לפסוק הנ"ל בזספר משלי טוען כי רק אם קיימת באדם נכונות לשמוע דברי ביקורת , יש טעם בהשמעתם . אם אין אוזן שומעת , אין תועלת בתוכחה . מטרתה העיקרית של הביקורת אינה הביקורת עצמה , אלא היא מהווה , מחד גיסא , מכשיר לפיקוח על מנגנוני הממשל , ומאידך גיסא כלי לתיקונם ולשיפורם של מנגנונים אלה . אדם מתקשה לשמוע ולקבל דבר תוכחה בשל חששו כי המוכיח אינו מעריך אותו . כתגובה יחפש לא פעם חסרונות במוכיח ואז יכול הדבר להוביל למאבקים אישיים חסרי תוחלת , כמו למשל זה שהתנהל בשנים האחרונות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס . ואכן , יחסה העוין של הרשות המבצעת כלפי מוסד ביקורת המדינה מוכר ושכיח , ועם זאת מסתבר ומתברר שוב ושוב כי השפעתם של דו"חות המבקר אינה רבה והוא אינו נתפש ככלי מהותי ואפקטיבי במאבק בשחיתות הפוליטית בישראל . מוסד מבקר המדינה בישראל , לרבות תפקידו כנציב קבילות הציבור , מעוגן בשני חוקים : חוק מבקר המדינה , התשי"ח 1958 ( נוסח משולב , ( וחוק יסוד : מבקר המדינה משנת . 1988 חוקים אלה הם כלליים ביותר ומעניקים , ככלל , סמכויות גורפות למוסד ביקורת המדינה . מכוח התשת...  To the book