שותפים נוספים למעשי שחיתות פוליטית

הבחירות של שנת 1981 סימלו את המעבר הסופי ממערכת רב מפלגתית , שבה מתקיימת דומיננטיות של מפלגה אחת , למערכת רב מפלגתית תחרותית ודו גושית . כך נוצרה מציאות פרלמנטרית חדשה בישראל , שבה המפלגה המרכיבה את הקואליציה נדיבה בחלוקת טובות הנאה לשותפותיה . בניגוד לעבר , נוצר כעת מצב שבו המפלגה המרכיבה את הקואליציה לא ניצבת במרכז המערכת המפלגתית אלא באחד מקצותיו , והיא חותרת לנהל מדיניות התואמת את האידיאולוגיה שלה ומוכנה להעניק משרות חשובות לאישים שאינם מן המפלגה , ובלבד שיתמכו במדיניותה . הליכוד בראשות מנחם בגין - בניגוד למפא"י שראתה את מפלגות הקואליציות שלה כשותפות בעירבון מוגבל - היה חייב לבסס תחילה את שלטונו , ולשם כך כרת בריתות ושותפויות כמעט בלתי מוגבלות , חלקן עוד לפני הבחירות ( קורן , . ( 1994 מפלגות הלוויין אשר הצטרפו לקואליציה שלו יכלו ליהנות כך מ'קרבה לצלחת' ולנצל את המעמד והכוח לתועלתן ולתועלת העומדים בראשן . שתי פרשות מעידות על כך יותר מכל . הראשונה בהן קשורה בשמו של מי שכיהן כשר הדתות בממשלת בגין , אהרון אבו חצירא . באוגוסט 1980 החלה המשטרה לחקור חשדות למרמה בהקצבות משרד הדתות לישיבות...  To the book