הניסיון לעצב נורמות אחידות של שלטון חוק וטוהר מידות במגזר הציבורי , בד בבד עם תפישה המצדדת בהעלמת עין , נמשך לאורך שנות החמישים והיה אחד ממאפייני התקופה . ביטוי למאבק בין שתי גישות אלה ניתן לראות בדיון שעורר הדין וחשבון שפרסם מבקר הסוכנות היהודית , הד"ר אמיל שמורק , בחודש אוגוסט של שנת . 1951 שמורק סקר שם את המצב בסוכנות לקראת הקונגרס הציוני העשרים ושלושה . דיווחו התפרש על כל התחומים שבהם התגלו אי סדרים , כגון קניית ציוד לעולים , בתי עץ שנקנו בלא בדיקה , מינויים לא חוקיים והכנסות צדדיות של פקידי סוכנות . הוא התריע על הסכנות הגלומות בהידרדרות המוסרית המשתמעת מכל אלה והדגיש את הצורך בהקמת מוסד ביקורת קבוע , שתפקידו יהיה לחקור את מנגנון 22 למשל בקיבוצים ובמושבים , כמו גם בגופים ציבוריים , היו קיימות מערכות שיפוט פנימיות לטיפול בעבירות צווארון לבן , על מנת למנוע חשיפת שחיתויות , וגם מתוך תפישה כי 'כביסה מלוכלכת' יש לכבס בפנים . 23 ראו : שער שני בספר זה , העוסק במערכת המשפט ובמוסד ביקורת המדינה , כשניים מן המנגנונים הפורמליים למאבק בשחיתות . 24 ט / ע . די . 10 . 8 . 1951 ,. 3 הסוכנות היהודי...
To the book