ממלכתיות כגורם מאיץ לשחיתות

השינוי שעברה החברה הישראלית לאחר הקמת המדינה הביא לשינוי ביחסים שבין החברה למבנה המדינה . הממלכתיות , שהיתה לאוריינטציה בהא הידיעה של בן גוריון , התאפיינה במגוון של מרכיבים אוניברסליים בניגוד לתפישה הריכוזית של מפא"י , אשר גרסה כי 'כל מה שטוב למפלגה טוב , 'ליישוב אמרה התפישה הממלכתית כי יש לעבור 'ממעמד לאומה' מחד גיסא , הישגיה הגדולים של תפישה זו היו הקמת צה"ל ומערכת החינוך הממלכתי . מאידך גיסא , היו לממלכתיות השפעות שיסייעו בעתיד להתרחבותה של תופעת השחיתות הפוליטית . מרבית עמיתיו של בן גוריון , שהיו האנשים החזקים במפא"י , לא ממש הזדהו עם רעיון הממלכתיות . בעבורם משמעותה המעשית של זו היתה איבוד חלק ניכר מן העוצמה שהיתה בידי המפלגה . אישים כגולדה מאיר , זלמן ארן , לוי אשכול ומרדכי נמיר - למרות שלא היו חזקים כבן גוריון - היו משמעותיים דיים כדי להאט את תהליכי התקבלותה של הממלכתיות . בהחזיקם בעמדות מפתח הם דאגו לשמור על המנגנון המפלגתי הישן והבטיחו כי מרבית התפקידים הרשמיים יישמרו בידי 'נאמני' המפלגה . המפלגה עצמה , ומכלול הארגונים הקשורים אליה , נשלטו על ידי 'הגוש' - מנגנון מפלגתי בלתי פו...  To the book