קיימת נטייה בקרב פוליטיקאים ומדינאים , עיתונאים ואנשי רוח להרבות שימוש במונחים 'שחיתות' בכלל ו'שחיתות פוליטית' בפרט , אף שאלה מושגים מורכבים , רב ממדיים ובעייתיים . המונח 'שחיתות' מתייחס לסוגי מעשה שונים , מקצתם חוקיים , חלקם בלתי חוקיים ויתרם על הגבול הדק שבץ החוקי ללא חוקי , ( Pope , 1999 ) זאת בשעה שהמונח 'שחיתות פוליטית' מתייחס למרחב הציבורי ולאישי ציבור בלבד , או לכל היותר לנקודות מפגש שבין הציבורי לפרטי , וחיוני למתוח גבולות ברורים לעניין זה . ועם זאת , ברור לכל כי שחיתות פוליטית הינה תופעה חברתית הנוגעת לפוליטיקה במובנה הרחב . הקשר שבין מוסר לפוליטיקה עתיק כימיה של ההגות המדינית עצמה . מן הסתם עולות ממנו שאלות בדבר חלוקת הסמכויות בחברה , מטרות הממשל , מהות החוקים וגבולות הציות . שחיתות פוליטית הינה תופעה אנושית ונקודת מוצא לדיון אודות טבע האדם . דגם המדינה האידיאלית , מוצג על ידי אפלטון בספרו הפוליטיאה , שנכתב במאה הרביעית לפני הספירה . כאשר אפלטון דן ברעיון 'העריצות , 'הנאורה ומצייר בהקשר אליה את דגם המדינה האידיאלית , הוא מבקש לקבוע כי את ההחלטות הפוליטיות יש להפקיד בידיהם של...
To the book