אחרית דבר מווילנה לעמונה ולאן הולכים מכאן?

הגמוניית הפרשנות הגואלת ראינו כי בחזונם האוטופי של שני אבות הציונות הדתית , הרב ריינס והראי"ה קוק , מדינת ישראל הייתה צפויה לקום ללא עימות עם עמים אחרים . שניהם גם הדגישו את הייעוד הדתי מוסרי של העם היהודי , והתבטאו לא אחת בדבר האיסור לנקוט אקטיביזם צבאי . ואולם , שניהם לא נאלצו להתמודד בפועל עם נחיצות השימוש בכוח צבאי להקמת מדינת ישראל או להגנה עצמית . ראינו גם כי לפי השקפת שניהם , השהייה בגלות , למרות הסבל והתחלואים שהיא הביאה עמה , תרמה לעידון המוסרי דתי של האדם היהודי , בין השאר בגלל הברכה הכרוכה בהיעדר חיים מדיניים וצבאיים . בכך הכשירה הגלות את העם היהודי לייעודו המשיחי . והנה , מדינת ישראל הריאלית קמה בסערת מלחמה , וכבר כשישים שנה היא עודנה שרויה במציאות אלימה הכוללת מלחמות , עימותים עם אוכלוסיות של עמים אחרים , ובאופן כללי , המוכנות הצבאית המתמדת ואיומי המלחמה הם מרכיב מרכזי בהווייתה ובזהותה . במישור האידאולוגי , הוטמע הביטוי הקיצוני של החזרה לאקטיביזם לאומי וצבאי בהשקפתם של הרב צבי יהודה קוק וחלק ניכר מתלמידיו , והפך לחלק מובהק ומרכזי בתחייה הלאומית הדתית של העם היהודי . באימוצ...  To the book