פרק שישי דימויי ה"דתי" וה"חילוני" בעיני המסורתים

הדיון בפרקים הקודמים שב ופנה אל מקומם המרכזי של דימויי "הדתי" ו"החילוני" במסגרת בניית הזהות המסורתית . אפשר להכליל ולומר שהמסורתי משתמש בדימוי של הדתי ושל החילוני כשני עוגנים של זהות , כמעין שני אחרים משמעותיים , קרובים , שאל מולם הוא מגדיר את עצמו . ככאלו , עולים דימויי זהות אלו כחשובים לבירורו של מערך המשמעויות של הזהות המסורתית . הפרק שלפנינו יבקש לבחון דימויים אלו ככלי ללימודה של המסורתיות . אקדים ואומר שלכאורה יכולה חקירה שכזו להתפרש כאילו היא מתנגשת עם אחד מטיעוניי הראשיים , שאין לפטור את המסורתיות כ"זהוה , "ביניים התופסת את המרחב השיורי בין "דתיות" לבין " . "חילוניות והרי , יהיה מי שיטען , הסוגיה הראשית של הפרק שלהלן ממקמת את המסורתיות דווקא ביחס לשתי קטגוריות הזהות היהודית הדומיננטיות בישראל , שמקובל לראותן כהיפוכים בינריים הדדיים של דימויים "נקיים" וחד משמעיים של חילוניות ודתיות . האם אין בכך להעלות מחדש את דימויה של המסורתיות כאותה זהות של "בין לבין" או " גם ? "וגם התשובה לביקורת אפשרית זו תבקש לחדד את ההבדל בין טיעוני - שלפיו הבנתה של המסורתיות בקטגוריית ביניים היא אכן שגויה...  To the book