פרק עשרים אפילוג - עדות

ז'אן פול סארטר , במסתו הנודעת : 'הרהורים בשאלה היהודית / כותב : להיות יהודי פירושו להיות מושלך ונעזב לתוך מצב יהודי , ועם לאת להיות אחראי בכוליות האישיות ודרכיה לגורלו ולמהותו של העם היהודי ' . קביעות אלו , מסכמות בתמציתיות ובבהירות תוכנות יסוד אקסיסטנציאליסטיות , הראויות לעיון . הקביעה החשובה ביותר בטקסט זה מתייחסת למצבו הראשוני , הסטנדרטי של היהודי . עבור היהודי , היהדות או המצב היהודי אינם אפשרות בחירה אחת מבין אפשרויות שונות הפרושות בפני האדם . פעולת הבחירה באפשרות מסוימת מבין האפשרויות הפרושות בפני האדם הבוחר מניחה , שלפחות מבחינה הגיונית , יכול האדם לבחור באפשרות מסוימת או לדחותה . שוויון ערך זה בין האפשרויות השונות , וליתר דיוק בין בחירה באפשרות מסוימת לדחייתה , מהווה תנאי הכרחי של פעולת הבחירה . שכן , אם אפשרות מסוימת אינה מצויה במצב של שוויון ערך ביחס לשלילתה , הרי שאין לפנינו מעשה אמיתי של בחירה . המסקנה הנובעת מניתוח פנומנולוגי זה היא , כי נקודת המוצא הראשונית של פעולת הבחירה מניחה ריחוק בין הבוחר לבין מושאי בחירתו . הוא מצוי כביכול מחוץ למושאי בחירתו . פעולת הבחירה מגשרת על...  To the book