פרק שמונה־עשר תיקון עולם: בין אידיאה אוטופית לתהליך היסטורי־חברתי

א . מבוא בפרק זה ובפרק תשעה עשר , אני מבקש להציג תמונה מקיפה של השלכות המעבר ממטאפיזיקה לפרקטיקה : לתחום הדוברתי פוליטי מוסרי . בפרק הקודם ראינו חלק מהשלכות אלו , ועתה אני מבקש להציג מבט מקיף יותר של הנושא . כדי לעשות זאת , מהלך הדיון יהיה כדלקמן : הדיון בשני הפרקים יפתח בניתוח שיטתי של הנושא הנידון , ולאחריו אעבור לדיון בנושא בפרספקטיבה של המסורת היהודית . בכך תודגש העובדה שאפשרויות השיח של המסורת היהודית אינן מתמצות רק בשיח פנימי של המסורת היהודית עם עצמה . היא יכולה וצריכה לכונן שיח גם עם התרבות המערבית , המצויה כביכול מחוצה לה . לא רבים הם הרעיונות שהזינו את דמיונם ומחשבותיהם של בני האדם כמו רעיון 'תיקון . 'עולם מתקני עולם סבבו בהיסטוריה האנושית למן ימיה הקדומים ביותר ועד ימינו ; מהם שהילה של קדושה היתה נסוכה עליהם , ומהם שההיסטוריה הוקיעה אותם בשל מעשיהם הרעים . לכאורה , תיקון עולם הוא רעיון נשגב שנותן ביטוי למאפיינים מרכזיים של הקיום האנושי . ראש וראשון להם הוא החירות . תיקונה של מציאות מניח , באופן הכרחי , את יכולתו של האדם לחרוג מהעובדתיות השלטת בחייו ; האדם אינו כבול למציאות ו...  To the book