שער שישי: ממטאפיזיקה לפרקטיקה

מבוא כפי שכבר עלה מהדיונים בפרקים הקודמים , אחד השינויים הבולטים בין ההגות והתרבות היהודית הקלאסית לבין זו החדישה הוא הוויתור על תשתית מטאפיזית . היינו , ההגות היהודית החדישה אינה ממירה מטאפיזיקה קלאסית במטאפיזיקה מסוג חדש , היא מוותרת עליה כליל . איזו טרנספורמציה מחולל ויתור זה לתפיסות הדתיות והמסורתיות הקלאסיות ? האם עדיין נשמר הרצף התרבותי בין הישן לחדש ? שאלות אלו תעמודנה במרכז הדיון של שער זה . ואולם בטרם ניגש לבירורן יש לחזור ולהדגיש : המהפכה העיונית אינה " מולדת ; "בית לאמור , היא לא צמחה באופן טבעי כחלק מהמסורת והתרבות היהודית הקלאסית ; אדרבה , תרבות זו ספוגה בהנחות ובתפיסות מטאפיזיות . ברם , המפגש עם העולם שב'חוץ' היה והינו קריאת תיגר חשובה על התפיסות המסורתיות . אכן , חלקים נכבדים משלומי אמוני ישראל נותרו דבקים בעולמם הישן , על מכלול התפיסות המטאפיזיות המצויות בו , אם בצורה גלויה ואם בצורה עמומה . אבל , כפי שעולה מפרקי הספר השונים , ההבחנות בין 'הפנים' , 'החוץ'ו או בין 'המסורת' למה שהוא מחוץ למסורת , אינן הבחנות מובנות מאליהן ; אדרבה , המסורת עצמה כוללת את האפשרויות השונות של...  To the book