פרק אחד־עשר אליעזר גולדמן: יהדות כפרשנות

בפרקים הקודמים ניתחתי עמדות שתפסו את המסורת , קרי כתבי הקודש וההלכה , באמצעות דימויי המסורתיות . בפרק זה אעקוב אחר גישתו של אליעזר גולדמן , המנתח את המסורת באמצעות מושג המסורת , כפי ששורטט בפרק הראשון . הגותו של גולדמן מהווה שלילה של המושג 'יהדות' וביקורת עליו . מושג זה מהווה מילת צופן לתפיסה שלימה של היהדות כתופעה דתית וחברתית , שלפיה היהדות היא מערכת ערכים נורמטיבית סגורה והשקפת עולם חד משמעית . המושג 'יהדות' קובע את גבולות הלגיטימיות , את מה שבפנים ומה שבחוץ , את הנורמטיבי ואת הסטייה . שימוש וה במונח כרוך בשתי הנחות : אונטולוגיה ואפיסטמולוגית . ההנחה האונטולוגיה היא שיש זה הקרוי יהדות קיים בלא קשר לנקודת התצפית של המאמין . הנחה זאת משקפת תפיסה מהותנית של היהדות , והיא מושתתת על הנחה כללית שלפיה , מערכות נורמטיביות הממוקמות בהיסטוריה ובתרבות מגלמות ישים . ישים אלו דומים מבחינה עקרונית לישים אחרים בעולם . כדרך שיש להבין אותם במסגרת מטאפיזיקה של ישים , וכך יש אף להבין את היהדות . ההנחה ההכרתית היא , שניתן להכיר ביש זה באופן בלתי תלוי בנקודת התצפית של המתבונן . תורת ההכרה ההולמת לתפיסה ...  To the book