א . מבוא בשני הפרקים הקודמים של הספר עסקתי בהוגים , שהקו האופייני להגותם הוא המפגש המורכב והמתוח עם המודרניות . מתיחות זו התגלמה בעובדה , שהמאמין המחייב את המודרניות חי בעולם רווי מתח וסתירה ; המאמין מכונן את עולמו המסורתי על ידי מתיחות זו . בהגותו של סולובייצ'יק מתיחות זאת משקפת את טיבו של הקיום הדתי עצמו . לעומת זאת , בהגותו של ליבוביץ , מתיחות זאת אופיינית לחייו הקונקרטיים של המאמין ; איש האמונה נתבע להתגבר על ערכיו ורגשותיו האנושיים הטבעיים ולחרוג אל תחומי החובה הדתית ' . בחלק זה של הספר אעסוק בהוגים שהגותם משקפת מפגש הרמוני יותר עם העולם המודרני . במקום מתיחות בין עולמות , נמצא הגות המבטאת הכרה עמוקה באופיים של חיי אנוש כחיים חברתיים והיסטוריים , שעיצובם הממשי מתווך על ידי הקשרי משמעות שונים ומורכבים . השיבה אל המסורת בקרב הוגים אלו נעשית על ידי הכרה צלולה באופיה הדינאמי של המסורת , ולא על ידי שיבה אל הדימוי התחום והנוקשה של המסורת : המסורתיות . ניתן להגדיר את ההוגים שבהם אעסוק בחלק זה כ'מודרניסטים , 'אפריוריים ולא 'מודרניסטים . 'שבדיעבד הוגים אלו מאמצים את המודרניזם כנקודת מבט רא...
To the book