פרק רביעי התאולוגיה הילידית

א . כפר עציון כ "מחוז זיכרון" ב . קהילת זיכרון ג . "מיתוס , "השיבה מרחב קדוש ו "העץ הבודד" ד . אנלוגיה היסטורית בהבניה של מיתוס ה . הפוליטיקה של הזיכרון כפר עציץ כ "מחוז זיכרון" בכפר עציון הוכרז ב 1975 על ייסודו של גוש אמונים . בתאולוגיה הילידית של חנן פורת , מבני כפר עציון וממקימי גוש אמונים , התחבר הזמן ארוך המשך ( La longue duree ) של העם היהודי לזמן הישראלי של כפר עציון . פורת וחבריו הצליחו לכונן בתודעה הלאומית הישראלית את גוש עציון כצומת שהזמן והמקום משתלבים בו : הזמן ההיסטורי מיתי של העם היהודי והמקום הקדוש של הר חברון וגוש עציון . את השקפתו ניסח במילים ברורות : מה שחשנו אנו , בני כפר עציון , קומץ קטן של חבר 'ה רוקמי חלומות , במשך תשע עשרה שנה מאז חרב ביתנו , לכברת ארץ אחת "בדרך אפרת היא בית , "לחם קחי והכפילי פי עשר [ ... ] פי מאה ( ... ] פי אלף [ ... ] פי מליון ותקבלי את כיסופיו של עם שלם לארץ שלימה , מאז חרב עליו הר ביתו בירושלים לפני אלף ותשע מאות שנה . התנהלותה של התזה ההיסטוריוגרפית הזאת מבית מדרשו של פורת בלבבות באה לידי ביטוי לא ביקורתי בדבריה של הפסיכולוגית והאנתרופולו...  To the book