פרק שלישי הכמיהה המשיחית

א . לפתח המשיחיות רובצת ב . הציונות במשיחיות חילונית ג . החוויה המשיחית לסוגיה בארץ ישראל ד . מבירא עמיקתא לאיגרא רמא ה . חזונו של החוזה ו . "הדרך האפוקליפטית הזאת" ז . המשיחיות כתאולוגיה פוליטית לפתח המשיחיות רובצת האוטופיה הנמרודית והכמיהה המשיחית עומדות לכאורה בסתירה זו לזו : " נמרוד" מסמל את האדם המודרני והחילוני המבנה את עולמו , ובהתאם - את המיתוס הילידי וההרואי של "העברי , "החדש ואילו "המשיחיות" יוצאת מהנחה דתית המבוססת על חוקים א אנושיים וא היסטוריים ; "נמרוד" מגלם את המקום , את היסוד הפיזי , ואילו "המשיחיות" - את , "המקום" את היסוד המטפיזי ; "נמרוד" - את העבריות בלאומיות טריטוריאלית , ואילו " המשיחיות" - את היהדות כדת אוניברסלית . מטרתו של פרק זה להבהיר כי הסתירה בין שני "הארכיטיפים המושגיים" האלה איננה מובהקת כמו שנראה במבט ראשון , ואף עשויה להתקיים ביניהם סינתזה דיאלקטית . משיחיות במקורה היא אמונה דתית בדבר התעלותו של האדם באחרית הימים , בדבר שיפור מכריע וקיצוני שיתחולל במצבם של האדם , של החברה ושל העולם , ומיצוי סופי ומלא של ההיסטוריה . שלא בתפיסות זמן מחזוריות , שרווחו בתרב...  To the book