פתח דבר

מחקר זה מבקש לדמיין את הישראליות באמצעות "ארכאולוגיה אינטלקטואלית" של השיח התרבותי והפוליטי , שיח הנע על ציר המקום ועל ציר הזמן . לפנינו ניסיון לתעד ולנתח סיפר של הישראליות , לא זה הנסמך על אידאולוגיה ( ציונות , ( על התיישבות ( העליות הראשונות או העלייה הגדולה , ( על תנועות פוליטיות , על חדלון השואה , על פרקי המלחמה , על "האחרים" כמו החרדים והמזרחים או על מקומות מיתיים מקובלים כמו תל חי או מצדה . זווית הראייה המוצעת כאן פורסת גנאלוגיה שונה של התודעה העצמית הישראלית : איתור מבני עומק , מצבי נפש והקבלות בעלות משמעות של הישראלים בנוגע למקומם במרחב ובהיסטוריה . במילים אחרות , זהו ניסיון מחקרי להצביע על פנומנולוגיה ישראלית תוך כדי חשיפת שורשיה המיתולוגיים . מיתולוגיה איננה אוסף שרירותי של מיתוסים : בבסיס מיתולוגיה דתית , לאומית או אידאולוגית יש סדר דברים , תפיסה של מקום וזמן ולכידות פנומנולוגיה המארגנים את הסיפרים הנפרדים לסיפר על בעל משמעות כוללת . הטענה העומדת ביסוד הספר היא שהציונות כסיפר על ניצבת בצלם של שני דגמים חלופיים , הסיפר הכנעני והסיפר הצלבני , המייצגים שני עקרונות מארגנים : המק...  To the book