|
|
עד מרס 1956 נתפסה המדיניות הירדנית כבגידה בעיני רבים בגדה המערבית . רבים מאלו שהשתייכו לתנועות האופוזיציה שתוארו לעיל , ראו בלגיון הירדני בפיקודם של קצינים בריטים גוף שאינו נאמן לאינטרס הערבי , ולכן התייחסו 2 לפעילות הלגיון בחשדנות . חשדנות זאת התבססה על תחושות התושבים כי כבר במלחמת פלסטין הפקיר הלגיון הירדני את הערים רמלה ולוד , סירב לסייע למצרים במלחמתה בישראל , והמשיך לסייע לישראל גם אחרי המלחמה כדי 3 לעצור את זרמי המחאה הפלסטיניים שמצאו את ביטוים בהסתננות לישראל . באופן כללי , באמצעות העיתונות הירדנית ניתן לעקוב בצורה טובה אחר דרישות האוכלוסייה מהמשטר ואחר השפעות נוספות של פעולות הגמול . 4 העיתונות הירדנית , ובייחוד העיתון פלסטין , הרבו לצטט דמויות ידועות בגדה , כמו עבדאללה אלרימאוי , מוסא אלחסיני , ח'לוצי אלח'ירי , עבדאללה נואס , אנור נשאשיבי , ח'אלד אלחסיני , אחמד אלסבע , סעיד אלדג'אני , מוסא אלעלמי , אנור 5 אלח'טיב וכאמל עריקאת . עיתונות זו , עד , 1957 הייתה פתוחה וליברלית באופן יחסי , ונתנה במה נאותה להלכי הרוח בממלכה הירדנית בתקופה זו . לאחר תיאור " הפעילות ההתקפית הנפשעת על ,...
To the book |
|
|