סיכום פרק ב

מאבק המחאה של הקהילה הפלסטינית החל בהסתכנות יחידים שנרדפו בידי המשטרים הערביים מצד אחד ובידי ישראל מצד אחר . היוזמה לפעילות המסתננים באה מתוך האוכלוסייה ונבעה מדחפים רגשיים שהיו קיימים בה ' . מצרים נהפכה , החל מסוף שנת , 1953 לגורם ארגוני שתיעל את הרגשות הקיימים בקרב האוכלוסייה לצורכי המשטר המצרי . מצרים לא יזמה את ההסתננות הפלסטינית לתחומי ישראל ובתחילת שנות החמישים אף התנגדה לה . כניסתה של מצרים כגורם מדיני המארגן את המאבק המחאה של הקהילה הפלסטינית ותומך בו הובילה להפיכת המסתננים הפלסטינים לכלי בעימות המצרי עם ישראל . ההסתננות הייתה דרך המאבק של האוכלוסייה , והיא הביאה את ישראל לביצוע פעולות גמול . פעולות הגמול יצרו קשיים פוליטיים ניכרים למדינות ערב , ופעולות אלו עם ההסתננות , הובילו את תנועת המחאה הפלסטינית למצב שסיבוב מלחמה שני כבר החל להיראות באופק , בייחוד אחרי הפגזת אפריל 1956 והפעלת גדוד הפדאאיון בעקבותיה . במהלך השנים 1956-1955 הקפידו השלטונות המצריים למנוע כל פעילות הסתננות פרטית שאינה מתיישבת עם האינטרסים שלהם . למרות טענותיהם בוועדות שביתת הנשק למצרים במהלך תקופה זו כי הם ש...  To the book