|
|
מלחמת העצמאות הישראלית הובילה לשידוד מערכות בחברה הפלסטינית . ההנהגה הפוליטית של ערביי הארץ , בראשות המופתי הירושלמי חאג' אמין אלחסיני , דחתה את הצעת החלוקה של האו"ם מ 29 בנובמבר , 1947 ופתחה במלחמה נגד היישוב היהודי . בתחילה הסתייעה ההנהגה בכוחות מקומיים ובמתנדבים ממדינות ערב השכנות , כמו צבא ההצלה של פאתי אלקאוקג'י , ולאחר מכן בצבאות ערב הסדירים שנכנסו ארצה לאחר הקמת מדינת ישראל ואיימו לכלותה . מדיניות זו של ההנהגה הישנה נכשלה וגרמה לאסון כבד 2 לחברה הפלסטינית ולכלכלתה . רגשות הזעם של האוכלוסייה באו לידי ביטוי בהיווצרותן של קבוצות פוליטיות חדשות שהחלו להתפתח במהלך שנות 3 החמישים . בתום המלחמה , אחרי שנחתמו הסכמי שביתת הנשק של 1949 בין ישראל למצרים , לירדן , לסוריה וללבנון , נחלקו ערביי פלסטין המנדטורית לחמש רשויות שונות . מיעוטם , כ 160 אלף , נותרו בתחומי מדינת ישראל וקיבלו אזרחות ישראלית . ערבים אלו כונו "ערביי הפנים" על ידי אחיהם ממדינות ערב . רובם , כמחצית ערביי ישראל , ישבו בגדה המערבית של ממלכת ירדן , והם נהיו 1 כניסתם של צבאות ערב למלחמה השלימה סופית את דחיקתה של המנהיגות הפל...
To the book |
|
|