חשיבות רבה מיוחסת למסגרת המדינית במקורות הרבניים והם רואים אותה כצורך אוניברסלי . מסגרת מדינית באה כדי לרסן תחרות פרועה ולמנוע בני אדם מלהרוג זה את זה , למנוע מצב של "כל דאלים . "גבר היא גם באה לבנות ולהבטיח את יישובו של עולם . היא צריכה גם לקדם חיים רוחניים , שבמקורות אלה מתמצים בשמירה על מערכת ההלכה . המסגרת המדינית היא כל כך חיונית על פי תפיסת היהדות , שסמכויות של חקיקה ועונשין יובטחו לכל מסגרת מדינית , אפילו למסגרת לא יהודית , אף על פי שכמובן , אין קידום שמירת ההלכה מוצבת במטרתה . מובן , אפוא , שמרד נתפס בדרך כלל כמעשה שלילי מעיקרו , שהרי מסגרת מדינית , ואפילו היא ראויה לביקורת , היא טובה מאנרכיה שעלולה לשלוט בהעדרה . אולם , דוקא משום שהחשיבות המיוחסת למסגרת המדינית נובעת מהיותה אמצעי בלבד , אין אנו מוצאים הענקת סמכויות בלתי מוגבלות לאיזו מסגרת שהיא . השלטון נדרש קודם כל לקיים את המטרות שמצדיקות את קיומו . לכן , לגיטימיות של שלטון מעוגנת גם בהסכמת תושביו . שפן הדרישה הזו להסכמת התושבים אינה ביטוי לעקרון הדמוקרטי דוקא , אלא באה בעיקר לציין דרישה למחויבות השלטון כלפי תושביו . מחויבות...
To the book