משלילת הציונות לשלילת המחתרות

טענת ההמשכיות של המחתרות היתה מבוססת במידה רבה על טענת המשכיות דומה של התנועה הציונית , לפניהן . בדרך כלל , היה מצע ציוני משותף זה בבחינת חיזוק לפניית המחתרות אל הציבור והוא יצר בסיס לפעולתן , שכן הציונות היתה מוסכמת על מרבית חלקי הישוב . לעומת זאת , לא היתה הציונות מוסכמת על כל חלקי הציבור הדתי , ועל כן יש לבחון תחילה מהי הזיקה האפשרית שבין יחסו השלילי של מקצת הציבור הדתי אל הציונות , ובין יחסו למחתרות . אף שלכאורה , שאלת היחס אל הציונות כבר היתה צריכה להיות נחלת העבר בתקופה שקמו בה המחתרות , לא כך היה למעשה . שאלה זו היתה שנויה במחלוקת בציבור הדתי גם עם קום המדינה ואף לאחר מכן , והיא יצרה בו מחנות שנחלקו בעמדותיהם — מתמיכה בציונות ובעקרונותיה ועד להתנגדות חריפה לה . כבר מלכתחילה התעוררה מחלוקת בשאלת היחס לתנועת "חיבת ציון" בכלל ולמשכילים שבה בפרט . מכל מקום , בקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת , 1897 משנולדה הציונות כתנועה פוליטית , השתתפה גם קבוצה קטנה של ציונים דתיים . כל זמן ששאלת הדת נתפסה כשאלה אישית השייכת לתחום הפרט , התאפשר המשד השתתפותם בלי חיכוכים מיוחדים . אולם כאשר החליטה ה...  To the book