בפתח הספר

את , "הגנה"ה את האצ"ל ואת הלח"י אפשר לראות כתנועות התנגדות לשלטון . מידת החשאיות שאפיינה אותן ושיטות פעולתן היו שונות ; עם זאת , המשותף לשלושתן הוא ארגונן הבלתי ליגאלי , שנועד לממש מטרות ציוניות , צבאיות ומדיניות , שנגדו בדרך כלל את מטרותיו של השלטון הבריטי בארץ , זאת ועוד , גם נאמנותן למוסדות היהודיים לא היתה חד משמעית . מוסדות הישוב היהודיים ראו כתחום סמכותם את הגדרת המטרות הציוניות וקביעת האמצעים שיש לנקוט לצורך מימושן . אולם התנועות , מי פחות ומי יותר , לעתים ערערו על סמכותם זו . את ההתנגדות לסמכות הפוליטית — בעיקר לזו של הבריטים , שמצאה את ביטויה בפעילות מחתרתית , ראו התנועות הללו ובני תקופתן כחוליה ב"מסורת פוליטית , "יהודית שבה קיוו למצוא הדרכה ומשען לדרכם . מסורת פוליטית יהודית הינו מונח קשה להגדרה ושנוי במחלוקת . חיבור זה D ? P לו למטרה לבחון תחילה את שאלת היחס לאי ציות לחוק ולשלטון במקורות יהודיים . שאלה זו הינד . פוליטית בעצם מהותה , והתשובה לה יכולה לאפיין היבט פוליטי של המסורת היהודית . תשובה לשאלה זו מתגלה במקורות הרבניים , שיצגו זרם מרכזי במסורת היהודית , לפחות עד תקופת ה...  To the book