ספר תשיעי

( 1 ) מעוות הצדק הנו חוטא . הלא טבע העולם עיצב היצורים התבוניים איש למען רעהו . לפיכך עליהם לסייע זה את זה כראוי ובשום פנים לא לפגוע איש באחיו . כל המפר את רצון הטבע הלא הוא חוטא במפגין לפני האלוהות הבכירה מכול . הן טבע העולם הוא טבעה של המציאות , והמציאות קשורה ישירות לכל הקיים . ) 2 ) יתרה מזו , האומר דבר שקר חוטא אף הוא לאותה אלוהות , ושמה אמת ; היא היא סיבתם הראשונית של כל דברי מישרים . מי שמשקר מרצונו אפוא חוטא , באשר הוא מעוות את הצדק בדברי מרמה . חוטא אף המשקר על כורחו , באשר אין הוא עולה בקנה אחד עם טבע העולם , אלא מפריע את סדרו בהילחמו נגד טבעו המסודר של היקום . אכן מלחמה היא , אם יתיר אדם לעצמו להיסחף אל היפוכם של דברי אמת ; הן לפנים קיבל האדם את סגולותיו מן הטבע ועתה , בהזניחו אותן , אין ביכולתו עוד להבחין בין שקר לאמת . ) 3 ) זאת ועוד , מי שרודף הנאות ומבקשן כטובות , אך נמלט מן העמל והכאב בהחשיבו אותם כרעות , חוטא אף הוא . הלא אדם כזה מן ההכרח שיאשים לעתים תכופות את הטבע המשותף לכול , היות שלדידו אינו משיב מידה כנגד מידה לא לרשעים ולא לצדיקים . כי הנה הרשעים שרויים לעתים תכ...  To the book