|
|
] אשר נכתב בקרנונטום ] ( 1 ) לא זו בלבד שיש להביא בחשבון , כי מדי יום אוזלים חיינו ויתרתם הולכת וקטנה , אלא יש לתת את הדעת גם לעניין הבא : אפילו יאריך אדם ימים , אין כל ערובה שכושר מחשבתו יישאר כשהיה ויהא בו כדי להבין פשרה של המציאות , וכי תיוותר בו אותה אבחנה התורמת להשגת ענייני אלוה ואנוש . הן אם יחל שכלנו להדרדר , לא תפגע יכולתנו לנשום , לאכול , להתרשם , להשתוקק ושאר פעולות כגון אלה ; לא כי , אלא קודם לכן תתפוגג יכולתנו להתנהג כיאות , לדייק בפרטי חובתנו , לנתח אל נכון את הנגלה לעינינו , לא נוכל להחליט עוד אם כבר הגיעה השעה לאבד עצמנו לדעת וכל שאר העניינים כגון אלה , הדורשים שיקול דעת מיומן ויסודי . עלינו אפוא להתמיד ולהתקדם , לא רק משום שקרבים אנו אל המוות מדי יום , אלא משום שעוד בטרם נמות נאבד את הבנת המציאות ואף את יכולתנו להסתגל אליה . ( 2 ) נוסף על כך עלינו להשגיח גם בדברים כגון אלה : התוצאות הנלוות לתהליכים טבעיים ניחנות אף הן בהדר כלשהו ובקסם . למשל , הלחם הנאפה תופח ונבקע בחלקים מסוימים ; והנה הבקיעים הללו , אשר במידת מה סותרים את כללי האפייה , יש בהם מן החן ובדרכם המיוחדת הם...
To the book |
|
|