השורש "נהג" רגיל במקרא בהוראה של הוליך , הוביל , הסיע כלי רכב ( to drive , lead ) ומשמש בקל ובפיעל ( כגון , בקל : "נהג , "את שמות ג , א ; שה"ש ח , ב ; "נהג ב " ישעיהו יא , ו ; דבה"א יג , ז ; או "נהג , "( 2 + מל"ב ט , כ : שמ"א ל , ב ו בפיעל ו "נהג , "את בראשית לא , כו ; ישעיהו מט , י . ( אך בלשון חז"ל נותר בהוראה זו הפיעל בלבד בהיקרויות אחדות ( אף כפועל עומד , ( ואת מקומו של הקל ירש בעיקר ההפעיל , כפי שנראה להלן . שימושו של הקל נתייחד בלשון חכמים ובתפוצה מרובה להוראה המשנית : היה רגיל לעשות , מנהגו לעשות כך ( כפועל עומד ! , ( be accustomed כגון . י "מקום שנהגו לאכל צלי" ( פסחים ד , ד , ( " נוהגין היו בית אבא" ( פאה ב , ד , ( "שלא ינהגו בו מנהג הפקר" ( יבמות קיב , ב , ( ומכאן ההוראה של : התייחס אל , ( treat ) כגון : "צריך לנהוג בו כבוד" ( אבות ו , ג ) — וראה עוד במילונים . ספק רב , אם היו להוראה זו מהלכים במקרא . לפי הקונקורדאנציות של הספרות-התגאית , נמצא בשורש זה פעמים בודדות בלבד את הקל , אך אין בהן כדי להעיד על השימוש החי בבניין זה גם בהוראה הבסיסית הרגילה במקרא . המקרים נראים חריגים...
To the book