ד. ידיעה וראייה

שני מיני האומדן , זה של העובדות של המעשה שניתן לראות בשעת המעשה ואין הולכים באומדנן אחר הרוב , וזה של העובדות שאין ניתן לראותן בשעת המעשה ולומדים עליהן מתוך חזקה וקול וכיוצא בהם , והאמוראים חולקים אם הולכים באומדנן אחר הרוב , יש להם דוגמאות בסוגיית התלמוד 65 על ידיעה וראייה , כלומר על עובדות שהעדים רואים ועל עובדות שהעדים לא ראו אבל הם יודעים עליהם בדרך של אומדן . בסוגיה זו מבאר רבי יוסי הגלילי , שבדיני ממונות אפשר לפסוק על פי ראיית עדים בלבד , בלי ידיעה , היינו אומדן , ובידיעה בלבד בלי ראיית עדים ; אבל בדיני נפשות , לעולם אין לפסוק אלא בידיעה ובראייה , ואין ראייה בלי ידיעה , ואין ידיעה בלי ראייה . "רבי יוסי הגלילי אומר : הרי הוא אומר : והוא עד או ראה או ידע ( ויקרא ה , א , ( בעדות המתקיימת בראייה 53 בבא קמא מו ע"ב . עיין למטה סעיף ה . 54 סנהדרין סט ע"א—ע"ב . 55 שבועות לג ע"ב ; לד ע"א ; ירושלמי שם פ"ד ה"ה . בלא ידיעה ובידיעה בלא ראייה הכתוב מדבר ( ואין לך עדות בזו בלא זו אלא בתביעת ממון , רש"י . ( ראייה בלא ידיעה כיצד ? מנה מניתי לך בפני פלוני ופלוני , יבואו פלוני ופלוני ויעידו , זו הי...  To the book