|
|
נמצאנו למדים אפוא , שקיום חתימת העדים נעשה לפי כללי דיני הראיות בעניין עדות ובעניין טענת בעלי דין , ולא נתחדש בהם דבר שאין ללמוד מן הדינים בעניינים אלה ועקרונותיהם . אבל לא חתימת ידי העדים בשטר בלבד ניתן לזייף , אלא אף תוכנו של השטר וגופו של השטר . לפיכך , כמו שנשנו כללים לקבוע אימתי העדים נאמנים וכשרים , נשנו כללים לקבוע אימתי השטר נאמן וכשר . כשאומדן העדים הוא שמיעוט ניכר מהם משקרים או טועים הריהם פסולים ואינם נאמנים — כגון : קרובים , נוגעים בעדות , רשעים וכיוצא באלה , עד מפי עד , אומדן וכיוצא באלה —אף בדין שטרות , אם האומדן הוא שמיעוט ניכר של שטרות שנעשו בדרך זו נזדייפו , לפי ששטרות כאלה ניתנים לזיוף , אין השטרות נאמנים ופסולים הם . הלכך שנוי במשנה : "רבי יהודה בן בתירא אומר : אין כותבין ( גט ) לא על הנייר המחוק , ולא על הדיפתרא ( עור שאינו מעובד כל צורכו , ( מפני שהוא יכול להזדייף . וחכמים / 'מכשירין ומפורש בסוגיית התלמוד שם , שחכמים מכשירים משום שהם סבורים שעדי מסירה כרתי , כלומר עדי המסירה של הגט קובעים ולא עדי החתימה . אבל לדעת ר' אלעזר , גם חכמים לא 247 עיין תוספות רי"ד שם , על...
To the book |
|
|