|
|
עד כאן נתבאר עניינם של שני עדים שהכחישו את עדותם של שני עדים אחרים , ואמרו שלא כך היד . המעשה כמו שהעידו הראשונים אלא כך היה , ומשום שאלו מכחישים את עדותם של אלו , ביטלו אלו את אלו , ושתי העדויות בטלות . אבל כשבאו שני עדים אחרים ולא הכחישו את עדותם של אלו 99 על קושיית תוספות שם לא ע"א , ד'יר . אמר ליד . רבא , מעד זומם על רבא , עיין חידושי הר"ן שם-100 בבא בתרא לא ע"ב ; שבועות מז ע"ב . 101 אבל עיין רא"ש , כתובות פרק ב סימז כא . הראשונים , ואפילו אינם יודעים דבר על המעשים שהעידו עליהם הראשונים אם היו כך או היו אחרת , ואין האחרונים אלא מעידים על גופם של הראשונים שהם פסולים לעדות משום שהיו קטנים בשעה שראו את העדות , או הם קרובים לבעל הדין , או הם גזלנים , או שאי אפשר שראו את מה שהם מעידים עליו , לפי שבאותה שעה לא היו באותו מקום שבו אירע המעשה לפי עדותם , אלא היו עם העדים האחרונים במקום אחר רחוק משם , הרי אין אלו מכחישים את אלו ואין אלו מבטלים את עדותם של אלו , הלכך אין עדותם בטלה . לפיכך מאמינים לעדים האחרונים , לאחר שעמדו בחקירות ובבדיקות ובשאר דקדוקי דיני העדות ונמצאו כשרים , כשמעידים האח...
To the book |
|
|