|
|
לאחר שבירר השומע , שמגיד המעשה אינו מאותן הסיעות של בני אדם שאין כולם אומרים אמת , ושמע את כל הפרטים וחקר ודרש את האמת וניפה אותה מתוך הטעויות והגוזמאות , ההוספות , הפירושים והמסקנות שהוסיף המגיד מדעתו על פרטי המעשה שראה , בין במתכוון ובין שלא במתכוון , יכול השומע להסיק מסקנות משלו מן המעשה ששמע . כלומר , יכול הוא ללמוד דבר מתוך דבר ולהעלות עובדות חדשות , מתוך העובדות ששמע ונודע לו שהן אמת . אבל אותן עובדות חדשות שהוא מסיק , נאמנות עליו כאמת רק כשהוא בטוח שהן צריכות לעלות בעל כורחו מתוך העובדות שכבר נודעו שהן אמת . כגון , מתוך העובדה שאשת ילדה ולד , על כורחנו עולה העובדה שאי אפשר שלמחרת הלידה כרסה בין שיניה , או מתוך העובדה שנראה עשן עולה העובדה שהיתה שם אש . השומע הנבון בעל הנסיון לא יסיק מסקנות כאלה ויסמוך עליהן , אלא אם כן יש להסיק אותן באומדן של כל הפעמים שהעובדות עולות מן העובדה ששמע ( חוץ ממקרים יחידים משונים , ( 7 משנה דמאי ד , ז ; בבלי כתובות כד ע"א . 8 כתובות כד ע"א . 9 משנה ראש השנה ב , ת . ולא יסיק אותן באומדן של רוב בלבד . עובדות שעולות על פי רוב בלבד מן העובדות הידועות כאמ...
To the book |
|
|