השפעות בין־לאומיות: מודרניזציה מול שימור

ראינו כי המקרה של הריסת גימנסיה , "הרצליה" מונומנט השייך לתקופה הרואית של ייסוד תל אביב , לטובת הקמתו של "מגדל שלום מאיר" גורד שחקים , והישג טכנולוגי משקף שינויים ערכיים שהתחוללו בזירה הבין לאומית והמקומית ביחס לתקדים ההיסטורי ( ג'אדט , . ( 2009 בסוף שנות החמישים התבטאו שינויים אלה במעבר לדפוסים " מודרניים מאוחרים" , ( Late Modernism ) ואחר כך בתל אביב לדפוסים אמריקניים , שהתמקדו בהתחדשות עירונית המבוססת על מערכות תחבורתיות חוצות עיר וארכיטקטורה טכנולוגית ומסחרית . על פי בנבולו , דפוסים אלה שייכים ל"מודרניזם הפוסט מלחמתי המאוחר" ומתאפיינים ב"טשטוש גבולות בין טכנולוגיה , פוליטיקה ומוסר" . ( Benevolo , 1996 ) "מגדל שלום מאיר" ותוכניות ' הסיטי' הם ביטויי החלוץ של מגמות אלה בזירה המקומית . בניגוד לארכיטקטורה , הרי שבתחום השימור אומצו הנורמות הבין לאומיות באיחור ובאופן סלקטיבי . דיסציפלינה השימור במתכונתה המודרנית התפתחה באירופה במאה ה 19 בקונטקסט של תחייה לאומית בטווח האופרטיבי שבין שחזור לשימור , אך לעתים תוך הרס של מונומנטים או חלקיהם לצורך השגת שלמות סגנונית . פרקטיקה זו הפכה את חזותה...  To the book