מחלוקות בין "מהרסים" ל"משמרים"

הנהלת הגימנסיה ראתה בסוגיית אופיו של הבניין החדש "מאורע הרה תוצאות לעתיד החינוך בארץ" ( בךיהודה , , ( 1970 כשעל פי הצעתו של מנהלה , ד"ר ברוך בךיהודה , חזית הבניין החדש תשוחזר באבני הבניין המקוריות . נראה שעמדה זו של הנהלת הגימנסיה משקפת את רצונה לשמר חלקים מהבניין ההיסטורי , והיא העומדת בבסיס ההסכמה לנטישת הבניין ההיסטורי והריסתו " . רק כך גם ניתן ליישב את הסתירה שבין הכרזת הדירה , ( 1955 ) שבה שכנה הגימנסיה ביפו , כאתר היסטורי , 45 לבין הסכמת ההנהלה להריסת הבניין המונומנטלי באחוזת בית . ברוח זו הכריזה הגינמסיה ב 1950 על תחרות לתכנון מבנה חדש לבית הספר , כש"הפרוגרמה כללה תנאי הכרחי : חזית הבניין החדש תהיה כחזית הבניין הישן" ( בן יהודה , " . ( 1970 תחרות זו חושפת מעט מן המחלוקות בין הנהלת בית הספר , שביקשה לשמר ולו באופן חלקי את החזית המקורית של בניין הגימנסיה , לבין העירייה והאדריכלים , שתבעו הרס ומחיקת מבנים ישנים כחלק ממודרניזציה גורפת של תל אביב . הזוכים בתחרות לתכנון מבנה הגימנסיה החדש היו האדריכלים ( כמובן , בוגרי הגימנסיה ) ישעיהו ביקל ולאה גינזבורג , ששילבו . 44 ד"ר כרמי יוגב...  To the book