פרק ארבעה־עשר בית־הוועד ובית־הדין הגדול

בדינו של תובע שרוצה לכוף את הנתבע לבוא עמו לדין , אמרו בתלמוד : " "אמר ר' יוחנן : התוקף את חבירו בדין , אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נלד למקום הועד , כופין אותי וילך למקום הועד . אמר לפניו ר' אלעזר . רבי , מי שבשה בחבירו מנה , יוציא מנה על מנה , אלא כופין אותו ודן בעירו . איתמר נמי , אמר רב ספרא : שנים שנתעצמו בדין , אחד אומר : נדון כאן , ואחד אומר 1 נלך למקום הועד , כופין אותו ודן בעירו , ואם הוצרך דבר לשאול , כותבין ושולחין , ואם אמר : כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני , כותבין ונותנין לוי / שמא טעו , ונותנים לו זמן כראוי , וילך ויראה את הכתב לחכמים , ואם ימצא שטעו יחזירו את הדין . ובסוגיה אחרת 149 מובא : "אמר רב יהודה אמר שמואל : מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ... כגון , דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא , אבל לא פתחו ליה בדינא , מצי אמר ליה : אנא לבית דין הגדול . "אזילנא ההפרש בדין שבין שתי הסוגיות פירשו התוספות r 15 ° "בית הועד לאו היינו בית הדין הגדול . דבית הועד היינו מקום בית דין קבוע אבל יש בית דין הגדול ממנו בחכמה . והילכתא . - אפילו לוה מצי למימר , לבית הדין הגדול קאזילנא , אבל לב...  To the book