פרק תשיעי שלושה הדיוטות

בדרן כלל יברור לו אדם בית דין של שלושה הדיוטות , סתם שלושה בני אדם , לדון לפניהם . כדי להבין את טיבו של בית דין זה יש להשיב תחילה על שתי שאלות . הראשונה —מפני מה יש צורך בשלושה דיינים דווקא ? והשנייה — כיצד יידעו שלושה הדיוטות לדון את הדין לאמיתה של תורה , ולא יגזלו את ממונו של זה ויתנוהו לזה מתוך שלא ידעו מהו הדין ? על מניין שלושה בבית דין מובא במשנה שבראש מסכת סנהדרין : " דיני ממונות בשלושה , גזילות וחבלות . "בשלושה על פי סוגיית התלמוד r מפרש רבא משנה זו , שדיני ממונות , שהם הודאות והלוואות , צריכים מן התורה שלושה מומחים , אבל "כדי שלא תנעול דלת בפני , "לווין תיקנו חכמים שגם שלושה הדיוטות יכולים לדון . כלומר , המלווה יחשוש שמא לא ימצא מומחים שידונו לו ולא יוכל להוציא את חובו מן הלווה ויימנע ולא ילווה כלל ! לפיכך תיקנו , שיוכל לתבוע את הלווה גם בפני שלושה הדיוטות אם ירצה בכך . כנגד רבא , פירש רב אחא בריה דרב איקא את המשנה , שמן התורה אין צריכים בדיני הודאות והלוואות אלא לדיין יחיד שאינו מומחה , "אלא משום יושבי , "קרנות תיקנו חכמים שצריכים שלושה הדיוטות . כלומר , חוששים שמא היחיד ההדי...  To the book