הדאגה לאמת

ראיון עם פרנסוא אוולד הרצון לדעת ( הכרך הראשון של תולדות המיניות ) בישר על היסטוריה של המיניות . ההמשך הופיע כעבור שמונה שנים ולפי תוכנית שונה לחלוטין מזו שהוכרז עליה . שיניתי את דעתי . עבודה , כשהיא אינה בעת ובעונה אחת גם ניסיון לשנות את מה שאתה חושב ואפילו את מה שהינו , אינה משעשעת בעצם . התחלתי לכתוב שני ספרים בהתאם לתוכנית המקורית שלי ; אבל מהר מאוד השתעממתי . זה היה פזיז מצדי ובניגוד להרגלי . מדוע אפוא עשית זאת ? בגלל עצלות . חלמתי שיגיע יום שבו אדע מראש מה אני רוצה לומר , ולא יישאר לי אלא לומר את זה . זה היה רפלקס של הזדקנות . דימיתי שסוף סוף הגעתי לגיל שבו כל מה שנותר הוא לגולל את מה שיש לך בראש . זה היה בה בעת גם צורה של יהירות ותגובה של ויתור . אלא שלעבוד פירושו ליטול על עצמך לחשוב משהו שונה ממה שחשבת קודם לכן . אבל הקורא , הוא האמין בזה . ביחס אליו , יש לי בעת ובעונה אחת גם קצת נקיפות מצפון וגם אמון לא מבוטל . הקורא הוא כמו מאזין בשיעור . הוא יודע היטב לזהות מתי עבדת ומתי אתה רק מספר את מה שיש לך בראש . אולי הוא יהיה מאוכזב , אבל לא מן העובדה שלא אמרתי שום דבר אחר ממה שאמרתי ...  To the book