תרגומיו של נתן אלתרמן לבמה העברית

לתרגומי מחזות יש מקום נכבד ואף מכריע בכלל תרגומיו של נתן אלתרמן . פעמיים הוענק לו פרס שאול טשרניחובסקי לתרגומי מופת ובשתי הפעמים הוא זכה בו על תרגומי מחזות ? ב 1946 על תרגום פדרה מאת זץ רסין ונשי וינדזור העליזות מאת ויליאם שקספיר , ושנית 1 ב 1967 על תרגום שנים עשר מחזות של מולייר , אלתרמן פנה לעסוק בתרגום בגיל צעיר למדי , שעה שהיה עדיין בתחילת דרכו הספרותית והעיתונאית . בקיץ , 1932 בשובו לארץ ישראל מצרפת עם סיום לימודיו לתואר אגרונום , ימים מעטים לפני שמלאו לו 22 שנה , כבר היה בעל כישורים להצלחה בתחום היצירה הזה , שהתמיד לעסוק בו עד סוף ימיו : ידיעת שפות , השכלה רחבה ושליטה יצירתית בלשון העברית . בידיעת הלשון העברית החיה היה אלתרמן יוצא דופן בדורו , כי היה המשורר הראשון בעל שיעור קומה במאה העשרים שדיבר עברית מינקותו . אביו , יצחק אלטרמן , היה מייסדו של גן ילדים עברי , שבו 'הכול נאמר והושר ונלמד' בעברית . נתן ואחותו לאה למדו בגן הזה ואביהם דיבר עמם עברית גם בבית . אידיש שמע מפי סבתו וגם מפי קרובי משפחה וידידיה . האם בלקה דיברה גם רוסית . לאלתרמן היו אם כן שלוש שפות , 'אם' והוא ידע 2 ...  To the book