ב , 1998 פירסם בודריאר שני חיבורים מסכמים על המילניום , המהווים את הניתוח הסופי שלו את האירוע . רבים מנושאי המפתח של הדיונים הקודמים מופיעים בהם מחדש . יתרה מזו , החיבורים הללו מהווים תמצות של עבודת בודריאר החל בשנות השבעים של המאה העשרים . בודריאר פותח את סיכומו בתצפית באירוע בנאלי . שעון דיגיטלי המוצג לראווה במרכז פומפידו בפאריז , מציג את מיליוני השניות שנותרו עד לשנת . 2000 שעון זה הוא הסמל המושלם לסוף המאה העשרים , מאחר שהוא סופר את הזמן לאחור . ( count down ) בתופעה זו מגלה בודריאר את המשבר הספציפי של התרבות המערבית ביחסה להיסטוריה , משום שספירה לאחור לא רק מוכיחה שאנו מתייצבים מול המילניום שלנו כפי שהיינו מתייצבים מול פצצה , אלא גם שאנו מפרשים את הזמן בחיסור והתכלות ( אזילה ) ולא בצבירה . בעיני בודריאר , ההיסטוריה והזמן שוב אינם גדלים ממקור כלשהו בעבר , כי אם מופחתים לאפס . ניתוחו של בודריאר לתהליך זה ולתרבות המחוללת אותו , הוא ענייננו כאן . השעון במרכז פומפידו , כך גילה בודריאר מאוחר יותר , סולק למעשה על ידי הרשויות לפני שהספירה לאחור הסתיימה . ההיה זה משום שאלה ביקשו למנוע השפ...
To the book