|
|
ב 1996 נשאל ז'אן בודריאר היכן יהיה בערב שנה . 2000 " בכל מקום שהוא ובלבד שיהא מחוץ לעולם הזה " ! השיב . כך סיכם באורח תמציתי את עמדתו ביחס ל"קטסטרופה" של המילניום , בהתייחסו התייחסות עוקצנית לשיר בפרוזה של שארל בודלר . בודלר , בן המאה התשע עשרה , משתתף צופה בניכור , ב"גבורה הפנימית" ובניגודים התרבותיים של החיים העירוניים , נתן ביטוי לנפשו המיוסרת שלו המבקשת להימלט , ועם זאת לשאוב כוחות קיום , מן האנדרלמוסיה שאפיינה את העולם האורבני ההולך ומתפתח . ספר זה מתאר את הגות המילניום של "פליט" צרפתי אחר : ז'אן בודריאר . למרות מבקרים המאשימים אותו בקידום הסגנון על חשבון התוכן , לא ניתן להחכיר בנקל את בודריאר עם קודמו התרבותי . אין להניח שמזלו העניק לו את הפרספקטיבה ההיסטורית של בודלר , שבה יוכל למקם תמורות תרבותיות , כלכליות וחברתיות במונחי הרושם שהן מותירות בתודעתו ובהתנסותו הצרופה או המותאמת באורח ניאורוטי של מבקר חברתי . היה זה מאפיין של המודרניות אשר , במחציתה השנייה של המאה העשרים , הפך לנטל יותר מאשר לפרספקטיבה ביקורתית . כיום , לאחר סוף המאה , עוצמות אינטנסיביות כאלה מצויות רק בתוכניות ה...
To the book |
|
|