עוד בשנת , 1995 בעת הדיונים על תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה לעניין מעמד המכללות ( ראו פרק , ( 4 החליט המחוקק שלא להגביל את ההיתר למכללות להענקת תואר ראשון בלבד . עניין זה עלה משום המחשבה וההצעה להביא ליצירת מבנה דואלי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל , שבמסגרתו תתמקדנה המכללות בתואר ראשון , ואילו האוניברסיטאות תתמקדנה בעיקר בתארים מחקריים . בשנת 1999 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה עקרונית , לאפשר 9 לימודי תואר שני שאינו מחקרי במוסדות לא אוניברסיטאיים , ובשנת 2004 קיבלה המל"ג החלטה בדבר אישור הענקת תואר שני מחקרי במכללות האקדמיות . החלטות אלה סללו את הדרך להחלטה נוספת של מל"ג מחודש יולי , 2004 בדבר הקמת ועדה לבחינת הנהלים למתן מעמד של אוניברסיטה למכללות . להחלטה זו , אף כי היא עדיין רחוקה מיישום ( ובהנחה שאינה מבקשת לחולל שינוי סמנטי בלבד , ( עלולה , בנסיבות מסוימות , להיות השלכה על מעמדה של ישראל בתחום המדע והמחקר , ועל עתידן של אוניברסיטאות המחקר . אמת המידה העיקרית לזכאות בתואר שלישי ( דוקטורט ) היא יכולת של תכנון וביצוע מחקר עצמאי . לפיכך , טבעי הדבר שבעלי דוקטורט העוסקים בהוראה במכל...
To the book