מל"ג, ות"ת, ופוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה

המועצה להשכלה גבוהה קמה כדי למלא שני יעדים עיקריים י להבטיח את רמתם האקדמית הראויה של המוסדות הפונים בבקשה לקבל הכרה כמוסדות ישראלים , ולהבטיח לאוכלוסיות מגוונות בחברה הישראלית נגישות להשכלה גבוהה . האישור שנתנה המועצה להקמתן של 5 אוניברסיטאות חדשות ב 13 שנות קיומה הראשונות , תוספת של 15 מוסדות שאינם אוניברסיטאות מראשית שנות ה 70 ועד סוף שנות ה , 80 ואישור לפעולתן של עוד 30 מכללות במהלך שנות ה , 90 כל אלה מעידים שבתחום הנגישות מילאה המועצה את ציפיות המחוקק ונבחרי הציבור . העובדה שבישראל בראשית שנות ה 2000 אין קושי לרוב בעלי תעודות הבגרות להתקבל למוסד כלשהו להשכלה גבוהה , וכי היקף הנרשמים לשנה א' בתשס"ה הוא למעלה מארבעה עשירונים ( 43 % ) מתוך שנתון , לעומת שני עשירונים ( 20 % ) בממוצע במרבית שנות קיום המדינה , מעידה על שינוי המדיניות אותה הובילה המועצה להשכלה גבוהה בהתמדה . עקב כך , כיום דומה מערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל , בגיוון מוסדותיה , לאלו הקיימות בשורה של מדינות שבהן המדיניות בפועל היא השכלה גבוהה להמונים . גידול מהיר זה , אשר התרחש בעיקר בעשור האחרון , מטיל על המועצה להשכלה...  To the book