|
|
הנטייה למיון אנשים על פי יכולתם אינה ייחודית לעת החדשה . לינדמן ומטאראזו ( Lindemann & Matarazzo , 1990 ) מדווחים , כי כבר ביוון העתיקה , בסין ובאימפריה העות'מאנית אימצו שיטות של מבחנים אשר ביקשו לבדוק את מהירות החשיבה או יכולות ספציפיות של אנשים . החל מהמחצית השנייה של המאה ה 19 התפתחו המבחנים שביקשו 2 " להשוות בין יכולתם של שני אנשים , "ויותר ולאחר מלחמת העולם הראשונה הואץ השימוש במבחנים לשם מיון אנשים לצורכי צבא והשמה תעסוקתית . מערכות חינוך לא פיגרו גם הן אחר מגמה זו , ואימצו מבחני אינטליגנציה ומבחני מיון באנגלית ובמתמטיקה כבר בראשית שנות ה 20 של המאה ה . 20 במהלך שנות ה 30 הלכה התופעה והתרחבה , בעיקר לשם מיון צעירים לבתי ספר תיכוניים , בתי ספר מקצועיים , ואף מכללות . השימוש בכלי המיון הלך והתרחב בעיקר עם התפשטות החינוך העל יסודי , אשר הפך בהדרגה ל"חינוך לכל" ו"חינוך , "להמונים ולא עוד זכות יתר של בעלי שכבה חברתית מצומצמת . המבחנים מהווים נשוא למחלוקת קבועה במערכות חינוך בעולם , זה למעלה משבעים שנה . המתח הקיים הוא בין שתי גישות : זו הטוענת כי ניתן למדוד את כישוריו ואת תכונותי...
To the book |
|
|