|
|
כאשר התבררה תמונת המצב בראשית שנות ה - 90 כלומר , ששיעור גדול של זכאי תעודת בגרות לא מצא את מקומו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל , על אף המאמצים ליצירת הזדמנויות ללימודים לכלל האוכלוסייה , וכי עדיין התקבל ללימודים רק שיעור נמוך יחסית , של בני עדות המזרח ושל בני המיגזר הערבי , בהשוואה לחלקם באוכלוסייה , עמדו בפני מקבלי ההחלטות שלוש אפשרויות לתיקון ולמתן מענה לביקושים ההולכים וגדלים להשכלה גבוהה . דרך אחת הייתה המשך הרחבת האוניברסיטאות הקיימות ; השנייה - המלצה בפני מליאת המועצה להשכלה גבוהה ובפני הממשלה בדבר הקמת אוניברסיטה נוספת ; והשלישית - הרחבת שערי ההשכלה הגבוהה באמצעות פיתוח מכללות קיימות ושידרוגן למעמד של מוסדות אקדמיים . המועצה להשכלה גבוהה בחרה באפשרות השלישית . הגורם הראשון אשר תרם להחלטה זו היה לחצים גוברים להעניק תואר ראשון בגין לימוד של תחומים מקצועיים שנלמדו עד אז כמוסדות על תיכוניים ( מכללות . ( שלא לתואר אקדמי , ובהם תיירות , תקשורת , ביטוח , אופטומטריה , שינניות , מעבדנות רפואית , עיצוב ואדריכלות , מקצועות טכנולוגיים שנלמדו לתואר טכנאי או הנדסאי , וכן פניות של מוסדות בתחום...
To the book |
|
|