בין חירות אקדמית לפיקוח ממלכתי

סקירת תולדות היחסים המורכבים בץ הממשלה לבין מוסדות ההשכלה הגבוהה לימדה , כי לאורך כל השנים הייתה עמדת הממשלה , שעל המוסדות לשרת גם את צורכי המדינה ( ראו פרק . ( 2 הוועדה שמינה שר החינוך , זלמן ארן , ב , 1956 בראשות דוד הורוביץ , אז נגיד בנק ישראל , המליצה לא רק על הצעת חוק ל"מועצה להשכלה , "גבוהה אלא גם הדגישה את הצורך במערכת תכנון ותיאום בין המוסדות להשכלה גבוהה בהתאמה לצורכי המדינה , תוך שהדגישה את השינויים המהירים שהתחוללו בחברה הישראלית על רקע גלי העלייה של שנות ה . 50 על פי המלצות הוועדה , אץ בשלושת המוסדות הוותיקים במדינה - האוניברסיטה העברית בירושלים , הטכניון ומכון וייצמן למדע - כדי לספק את צורכי המדינה , על אף שלמדו בהם באותם ימים 5 , 500 סטודנטים והועסקו בהם כאלף מורים ועובדי מחקר . מוסדות אלה , קבעה הוועדה , אינם מספקים את הצרכים בהכשרת כוח האדם הדרוש למדינה , במיוחד בהתחשב בשינויים הסוציולוגיים והמבניים שהתרחשו ביישוב מעת שהפך למדינה ובפיזורו הגיאוגרפי . כך מסבירה הוועדה את הצורך בראייה כוללת של פיתוח המשאב האנושי הלאומי ובהרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה והפצתה : ישראל עומדת בע...  To the book